top of page
פס רחב2.png

"אם רוצים לרומם חברה, יש להשקיע בנשים"

- מלינדה גייטס

1-removebg-preview (1).png

הניוזלטרים של SHEvyon

תמונות שער לניוזלטר (7).png
9.png
תמונות שער לניוזלטר (8).png
15.png
תמונות שער לניוזלטר (9).png
1.png
2.png
Economy.png
4.png

תת נוכחות נשית בצמתי קבלת החלטות. 
למה, ולמה כדאי לשנות

"שוויון מגדרי אינו מטרה בפני עצמה. זהו תנאי מקדים כדי לבנות מדיניות נכונה"
קופי אנאן - מזכ"ל האו"ם השביעי, חתן פרס נובל לשלום


היעדר נשים מהנהגת מוסדות המדינה והמגזר העסקי ואי-מיצוי הפוטנציאל שלהן יוצר בעיה כלכלית-חברתית בישראל. 
המטרה ששמנו לנגד עינינו היא הנחת נושא השוויון המגדרי על השולחן יחד עם רעיונות חדשניים לשינוי החל
משלב החינוך ועד לנוכחות נשית בכל צמתי קבלת ההחלטות במדינה. 

 

בעולם, בשלושת העשורים האחרונים ישנה מגמה גלובלית של כניסת נשים לתפקידי הנהגה ועמדות מפתח. מחקרים מראים שהימצאות נשים בתפקידי מפתח מסייעת בצמצום הטייה מגדרית בכל תחומי החיים.

הנוכחות של נשים בעמדות מפתח במרחב הציבורי והפרטי מייצרת אמונה גדולה יותר ביכולתו של הארגון אותו הן מייצגות ומקדמת תפיסה של שוויון בחברה כולה. 

הנכחה שוויונית של נשים בעמדות מפתח לא רק מצמצמת הטיה מגדרית, אלא גם משפרת ביצועים כלכליים של חברות, משפרת את הכלכלה, את איכות החיים, השכלת הילדים וכו'. מחקרים מראים כי בצמתים של קבלת החלטות גיוון אתני, תרבותי ומגדרי נותן מענה שלם יותר הרואה לטווח ארוך את ההיבטים השונים של הבעיה. 


לראייה, בשנת 1995 חתמה ארה"ב על הצהרה שהפכה באופן רשמי את השוויון המגדרי לעדיפות ברמה עולמית, במטרה להתמקד בנשים לא באופן מבודד אלא כחלק ממערכות לא שוויוניות. "זכויות נשים הן זכויות אדם", הצהירה הגברת הראשונה דאז הילרי קלינטון בוועידת  בייג'ינג.

 

דוגמא נוספת היא החלטה מספר 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם מיום 31 באוקטובר 2000, המצהירה על המחויבות של מועצת הביטחון של האו"ם להגן על נשים ולהבטיח את ייצוגן בתהליכי שלום בפוליטיקה הבינלאומית.

חברה המדירה נשים משולחנות קבלת ההחלטות גם מדירה גיוון רעיוני ובעיקר את אותם ערכים שנשים מביאות אל השולחן: ערכי הכלה, חמלה, הקשבה, שיתוף פעולה, דאגה לחלש ולאחר לצד ניהול סיכונים, שיתוף דעות, קבלת החלטה לאחר לימוד מעמיק ועוד.

בישראל לצערנו המגמה שונה.  הקשר ההדוק בין המדינה והצבא יצר מציאות בה המנהיגים צומחים ממערכת הביטחון ומחזקים את מיתוג המנהיג כגבר חזק וגיבור. מציאות זו משתקפת גם במחקרים המראים כי הטיה מגדרית בישראל גדולה יותר מאשר במדינות אחרות. כל מוסדות המדינה העיקריים אשר קובעים את הלך החיים הציבוריים ואת ההוויה הישראלית, אם זה בית המחוקקים והממשלה, הצבא והרבנות, הינם מוסדות שבהן נשים מודרות באופן מערכתי וגורף! 

 

תת הנוכחות של נשים הינו גם בסקטור העסקי. למרות חוק הייצוג ההוגן משנת 1993  שיעור הנשים בדירקטוריונים בחברות ציבוריות הוא עדיין  20% בלבד.  רק ב 16% מתפקידי ההנהלה הבכירים במשק מכהנות נשים. בנוסף, בענף ההייטק,  מקור מהותי בצמיחה הכלכלית של השוק,  רק שליש מהעובדים הן נשים כאשר רק  8% מתוכן מועסקות בתפקידי שיווק ואדמיניסטרציה, ושכרן לא מתקרב לשכר הגבוה במשרות הפיתוח הבכירות.


במדינת ישראל ישנו גם פער בעוצמתן הכלכלית של נשים.  פער אשר לא הצטמצם ב-20 השנים האחרונות. 
נשים מהוות 47% מכוח העבודה בישראל אך מרוויחות 35% פחות מגברים שכירים. פער זה זיכה את ישראל במקום המפוקפק, להיות שלישית מהסוף, בין מדינות OECD בפערי שכר מגדריים.  פערים מגדריים נוספים ניתן לראות גם בפער לרעתן בתמיכה הפיננסית שעצמאיות ויזמיות מקבלות מהמערכת הפיננסית.

 

לא זו בלבד שמצבן הכלכלי של נשים הוא רע יותר,  בעקבות משבר הקורונה מצב הנשים אף הורע יותר! 

נתונים בישראל מצביעים על כך ש-70% מהמובטלים החדשים בעקבות משבר הקורונה הן נשים, כאשר במגזר הערבי והחרדי שיעור הנשים שנפגעו אף גבוה יותר, ועל כך בכתבה הבאה

 

"הדוח הכלכלי מראה שמדינות שבהן יש יותר שוויון מגדרי, צמחו מהר יותר ועם יתרון כלכלי" - מישל בצ'לט נשיאת צ'ילה לשעבר

משבר רוסיה אוקראינה - הזווית הכלכלית בקצרה

יהודית בן לוי 26.2.22​

רוסיה היא אחת הכלכלות הגדולות בעולם (ה-11 בגודלה בעולם) ומסתמכת במידה רבה על הכנסות ממשאבי טבע, ובעיקר נפט, גז טבעי ומתכות. 
מאז התפרקות ברית המועצות כלכלת רוסיה עולה ויורדת וחווה משברים תכופים: התערבות צבאית באוקראינה ב-2014 שהובילה סנקציות חריפות
ולאחרונה מגמת התאוששות בזכות הזינוק במחירי הנפט והסחורות. 

 

בשנת 2019 התוצר המקומי הגולמי ברוסיה היה שווה 1699.90 מיליארד דולר (1.42% מהכלכלה העולמית.) התמ"ג לנפש ברוסיה עומד על כ-26 אלף דולר, סביב המקום ה-70 בעולם. רוסיה עדיין תלויה מאוד ביצוא חומרי גלם כמו: נפט, גז טבעי, מתכות, ועץ, והם מרכיבים חלק עיקרי מהתוצר הלאומי
בשנה האחרונה מסתמן ברוסיה מפנה. הסיבה לכך היא העלייה הדרמטית במחירי הנפט והסחורות. בין אפריל 2020  לנובמבר 2021 זינק מחיר הנפט מ-10 דולר ליותר מ-80 דולר.

משבר 2022 ומה צפוי לכלכלה הרוסית כתוצאה מהמשבר עם אוקראינה והסנקציות שהוטלו עליה?

הסנקציות העיקריות שכבר הוטלו על רוסיה הן על המערכת הבנקאית, חברות ענק בתחום האנרגיה, על פוטין עצמו כמו גם על אישים בכירים בממשלת רוסיה,  ובכל זאת אנו עדים עדין להיסוס מה של  מדינות אירופה שמונעות את הצעדים הקשים ביותר. לרוסיה היו לה שנים להתכונן מה שיסייע לה להתמודד, לפחות בזמן הקרוב, מול הסנקציות. 
מה בכל זאת תהיה ההשפעה של המהלכים האחרונים? נצטרך לעקוב ולראות.

מי היא הסנקציה המכונה "האופציה הגרעינית" שעדיין קיימת בידי המערב?

צעד משמעותי שעד כה נמנעו ממנו באיחוד האירופי, הוא הוצאת רוסיה מרשת סוויפט. מדובר ברשת שמקשרת בין אלפי מוסדות פיננסיים ברחבי העולם והוצאתה של רוסיה תקשה עליה מאוד להעביר כספים מתוך המדינה לשאר העולם. סנקציה כזו תפגע ברוסיה אנושות, אך היא גם תזיק מאוד למוסדות פיננסיים אירופאיים, ועל כן יש מי שמכנה אותה כך.

מה עם פגיעה במקור ההכנסות החשוב לרוסיה - הזהב השחור?

בארה"ב מתמקדים בצעדים שיפגעו בסקטור הפיננסי של רוסיה ובחברים במעגל הפנימי של הנשיא ולדימיר פוטין, ובה בעת מנסים לא לפגוע ישירות באספקת הנפט והגז הרוסי לאירופה, וכתוצאה מכך להעלות את מחירי האנרגיה הגבוהים גם ככה.
אולם, האיום של מדינות ה־G7 להטלת סנקציות פיננסיות וכלכליות על "טווח רחב של יעדים סקטוריאליים ותעשייתיים" עדיין עלול לפגוע בחברות נפט במערב כמו BP , Shell, אקסון מוביל וחברות למסחר בסחורות כמו גלנקור, ויטול וטרפיגורה, שלכולן קשרים עסקיים חשובים ברוסיה.

האם הלובי שלהן יצליח למנוע זאת?

ומה עם אזרחי המדינה?

הסנקציות על רוסיה כבר הספיקו ליצור חשש גדול בקרבם. הם התנפלו על כספומטים ומשכו מזומן - גם רובלים וגם דולרים - בהיקף עצום. לפי דיווחים ברוסיה, רק במחצית הראשונה של היום נמשכו יותר מ-112 מיליארד רובל, שהם כ-1.4 מיליארד דולר. 
אזרחי רוסיה עדיין לא מבינים מהו היקף הסנקציות שהוטלו על ידי המערב ומה ההשלכות לטווח הקצר או הארוך שלהן, ואלה שמבינים מצטיידים במזומן. 

רוסיה התכוננה היטב למהלך הפלישה לאוקראינה!

במהלך השנים פוטין דאג להפוך את רוסיה לחסינה לסנקציות, עד כמה שאפשר: כך למשל הוא ניסה לנתק את הכלכלה הרוסית ממהתלות בדולר ועסקאות רבות כבר עברו להתנהל במטבעות אחרים. בנוסף רוסיה יצרה לעצמה חשבון חיסכון דולרי ענק, של 610 מיליארד דולר, כלומר בערך שליש מהכלכלה הרוסית. זה כסף שיסייע להם לעבור את התקופה הקרובה, ואיתו יוכלו למשל להציל בנקים ומוסדות אחרים שהסנקציות יקשו עליהם.
כמו כן ניסתה רוסיה בשנים האחרונות להפוך את עצמה ליותר עצמאית כלכלית. כלומר להסתמך פחות על ייבוא ולייצר יותר בתוך רוסיה, תרופות, טכנולוגיה ומזון. במקביל, כדי להתמודד עם סנקציות על הייצוא הרוסי, המדינה חיזקה את קשריה עם השותפות האחרות שלה, ובפרט עם סין. הסחר בין שתי המדינות במגמת צמיחה וכיום זה משתלם להן.
ובכל זאת אין ספק שהסנקציות יביאו לפגיעה קשה בכלכלת רוסיה ובכיריה ובשכבת האוליגרכים שיצטרכו להתמודד עם הקפאת נכסיהם ועם מניעת נגישות לכסף שלהם במערב.
הסנקציות בעבר כבר הובילו את הרובל לשפל של כל הזמנים. ולכן מאז תחילת המלחמה הבנק המרכזי של רוסיה מתערב במסחר כדי לעצור את נפילת הרובל, והוא הצליח לעת עתה. הבורסה הרוסית מתרסקת, וכל מי שמחזיק בנכסים רוסיים נאלץ להתמודד עם הפסדים כבדים.

על מה נצטרך לעקוב עם התקדמות המשבר?

קשה מאוד לדעת מה תהיה השפעת המשבר הביטחוני הנוכחי על הכלכלה הרוסית וכלכלות המערב. עם זאת יש מספר נושאים שנצטרך לעקוב אחריהם:

  • האם רוסיה הפיקה לקחים מהסנקציות ב-2014 ותדע להפחית את הנזקים?

  • הבורסות בארה"ב הגיבו בירוק לסנקציות. האם המשבר בוול סטריט חלף? לגמרי לא ברור....

  • כיצד יפתחו השווקים ביום שני?

  • האם הצורך האירופי במקורות אנרגיה יביא לרפיון בסנקציות?

  • מה תהיה תגובת חברות הנפט האירופאיות הנמצאות בקשרי מסחר עם רוסיה?

  • האם רוסיה תפעיל את נשק יום הדין ולא תספק נפט ובכך תעלה עוד את מחיר הזהב השחור?

  • האם סין תמשיך להביט מהצד?

  • האם מאגר הדולרים של רוסיה יאפשר לה לעבור את התקופה הקרובה?

  • מה יקרה לרובל?

  • האם יופעל לחץ על פוטין מצד האוליגרכים שביממה אחת מחקו מיליארדים מרכושם?

  • ועוד ועוד...
     

מה למשבר הקורונה ולפער כלכלי מגדרי?

"אם רוצים לרומם חברה, יש להשקיע בנשים"

- מלינדה גייטס


מגיפת הקורונה  חשפה חוסר הוגנות בשוק עבודה מבודל ומקוטב. גל פיטורים נרחב שבו אחוז הנשים המפוטרות גבוה בכל המגזרים העסקיים. בנוסף, חלק ניכר מהעובדות החיוניות נדרשות להישאר בבית לשהייה עם הילדים בשעה שמוסדות החינוך סגורים.
הבאנו כאן נתונים המסבירים מדוע דווקא עכשיו, דווקא בתוך המשבר הבריאותי-כלכלי הכי גדול שמדינת ישראל חוותה, חובה עלינו להתגייס לתהליכי שינוי אשר יצמצמו משמעותית את פערי הכלכלה המגדריים. 

 

המגיפה והנפילה הכלכלית פגעה קשה באוכלוסיית העולם אך בנשים יותר:

  • משרות הנשים חשופות פי 1.8 למשבר הזה מאשר משרות הגברים. הפסד עצום לתל"ג העולמי.משר

  • נשים מהוות 39% מהתעסוקה אך 54% מהפסדי המשבר כי תחומי העיסוק שלהן נפגעו יותר.

  • המשבר הגדיל משמעותית את הנטל של טיפול ללא תשלום, אשר נופל על נשים באופן מובהק.

  • המשבר האיץ את המעבר לאוטומציה ושינוי אופי העבודה. עד 2030 24% מהמועסקים ידרשו לשנות את מקצועם ותידרש מוכוונות טכנולוגית. בשל חסמים טכנולוגיים הקושי של נשים להשתלב בעולם העבודה החדש ללא סיוע נמוך יותר. 

  • מספר מדינות בעולם, קראו לתוכנית שיקום כלכלית בהסתכלות דרך עדשה מגדרית, מתוך ההבנה כי  למיתון הכלכלי יש השלכות כבדות על תעסוקת נשים. התופעה נקראת בעולם The SHE-recession . 

בישראל המצב אינו שונה! 
 

הדרתן של הנשים מניהול משבר הקורונה בישראל,  ברחבי העולם התבלטו מנהיגות-מדינאיות שזכו לשבחים על אופן הנהגתן את  משבר הקרונה. מחקרים כמותיים הציגו כי מדינות שבראשן נשים הגיעו לתוצאות טובות פי 6 בהתמודדות הן בפן הבריאותי והן בפן הכלכלי.

משבר הקורונה האחרון הדגים ביתר שאת כיצד נשים מודרות מתהליכי קבלת החלטות בישראל.  לדוגמא, חברי הועדה המייעצת של המטה לביטחון לאומי(מל"ל), מייצגים מונופול מוחלט של גברים על ההנהגה והממשל בישראל. נשים לא נלקחו בחשבון למרות שרוב המומחים בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה בישראל הן נשים!

 

  •  בישראל מצביעים על כך ש-70% מהמובטלים החדשים בגל השני של קורונה הן נשים, כאשר במגזר הערבי והחרדי שיעור הנשים שנפגעו עוד גבוה יותר.

  • מתוך השטח עולה פגיעה קשה יותר בקרב עסקים המנוהלים בידי נשים משום הצורך שלהן לטפל בילדים ללא מסגרות ובהורים מבוגרים.

  • מחקרים מראים שנשים יזמיות מתקשות להשיג מקורות מימון פורמליים. האשראי הבנקאי לנשים עומד על פחות מ-5% מה שכמובן מערים עוד קשיים על נשים חזקות, מבריקות ובעלות חזון וידע, לתרום לעולם בדרכן

  • מקורות ההכנסה לפנסיה של נשים נפגעות כעת מכיוון שהכנסתן, הן של השכירות והן של העצמאיות, נפגעה מה שמייצר פערים פנסיונים מגדריים לטווח רחוק. 


אך משבר הוא גם הזדמנות!

בעקבות המשבר, נוצרה הזדמנות יקרה מפז, לפעול למען קידום השוויון המגדרי. בכל מקום בו תתאפשר החלת עדשת המגדר על מדיניות השיקום היא תביא בטווח הרחוק להתאוששות טובה יותר.

בכל העולם הוכח כי ביציאה ממשבר בטחוני או כלכלי, השקעה ממוקדת בנשים מאפשרת רווחה למשפחה, המתורגמת לבריאות המשפחה, השכלה לילדים והשקעה בתרבות. 

"מאיץ SHEvyon"  פועל בזירות השונות לתיקון נזקי משבר הקורונה בהיבט מגדרי

המאיץ תואם את הנחייתו של אנטוניו גוטרש, מזכ"ל האו"ם מיום 9 באפריל שקרא לשים נשים במרכז ההתמודדות עם משבר הקורונה ולהתחיל בייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות בניהול מדיניות המשבר. 

  • אתגרי המאיץ נוגעים בטווח הקצר בזירה הציבורית ובכלכלה, ובטווח הבינוני והארוך בחינוך.

  • המאיץ מעודד שיתוף מגזרים מגוונים ופונה לקשת רחבה של הקהילות בארץ.

  • המאיץ רואה ברשויות המקומיות מנוע חשוב ליישום פתרונות המאיץ.

  • המאיץ מעודד פתרונות להתמודדות נשים עם חסמים טכנולוגיים. הפתרונות יתמודדו עם פתרונות דיגיטליים שיסייעו בידי נשים לצלוח את המשבר הנוכחי ואת משבר התעסוקה העתידי.

  • המאיץ מעודד פתרונות להתמודדות החברה הישראלית עם חסמים וסטריאוטיפים העומדים בפני נשים ומונעים מהן להגיע לצמתי קבלת החלטות, בזירה הציבורית, במגזר העסקי ובחינוך.

bottom of page