פס רחב2.png

כתבות

תת נוכחות נשית בצמתי קבלת החלטות. 
למה, ולמה כדאי לשנות

"שוויון מגדרי אינו מטרה בפני עצמה. זהו תנאי מקדים כדי לבנות מדיניות נכונה"
קופי אנאן - מזכ"ל האו"ם השביעי, חתן פרס נובל לשלום


היעדר נשים מהנהגת מוסדות המדינה והמגזר העסקי ואי-מיצוי הפוטנציאל שלהן יוצר בעיה כלכלית-חברתית בישראל. 
המטרה ששמנו לנגד עינינו היא הנחת נושא השוויון המגדרי על השולחן יחד עם רעיונות חדשניים לשינוי החל
משלב החינוך ועד לנוכחות נשית בכל צמתי קבלת ההחלטות במדינה. 

 

בעולם, בשלושת העשורים האחרונים ישנה מגמה גלובלית של כניסת נשים לתפקידי הנהגה ועמדות מפתח. מחקרים מראים שהימצאות נשים בתפקידי מפתח מסייעת בצמצום הטייה מגדרית בכל תחומי החיים.

הנוכחות של נשים בעמדות מפתח במרחב הציבורי והפרטי מייצרת אמונה גדולה יותר ביכולתו של הארגון אותו הן מייצגות ומקדמת תפיסה של שוויון בחברה כולה. 

הנכחה שוויונית של נשים בעמדות מפתח לא רק מצמצמת הטיה מגדרית, אלא גם משפרת ביצועים כלכליים של חברות, משפרת את הכלכלה, את איכות החיים, השכלת הילדים וכו'. מחקרים מראים כי בצמתים של קבלת החלטות גיוון אתני, תרבותי ומגדרי נותן מענה שלם יותר הרואה לטווח ארוך את ההיבטים השונים של הבעיה. 


לראייה, בשנת 1995 חתמה ארה"ב על הצהרה שהפכה באופן רשמי את השוויון המגדרי לעדיפות ברמה עולמית, במטרה להתמקד בנשים לא באופן מבודד אלא כחלק ממערכות לא שוויוניות. "זכויות נשים הן זכויות אדם", הצהירה הגברת הראשונה דאז הילרי קלינטון בוועידת  בייג'ינג.

 

דוגמא נוספת היא החלטה מספר 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם מיום 31 באוקטובר 2000, המצהירה על המחויבות של מועצת הביטחון של האו"ם להגן על נשים ולהבטיח את ייצוגן בתהליכי שלום בפוליטיקה הבינלאומית.

חברה המדירה נשים משולחנות קבלת ההחלטות גם מדירה גיוון רעיוני ובעיקר את אותם ערכים שנשים מביאות אל השולחן: ערכי הכלה, חמלה, הקשבה, שיתוף פעולה, דאגה לחלש ולאחר לצד ניהול סיכונים, שיתוף דעות, קבלת החלטה לאחר לימוד מעמיק ועוד.

בישראל לצערנו המגמה שונה.  הקשר ההדוק בין המדינה והצבא יצר מציאות בה המנהיגים צומחים ממערכת הביטחון ומחזקים את מיתוג המנהיג כגבר חזק וגיבור. מציאות זו משתקפת גם במחקרים המראים כי הטיה מגדרית בישראל גדולה יותר מאשר במדינות אחרות. כל מוסדות המדינה העיקריים אשר קובעים את הלך החיים הציבוריים ואת ההוויה הישראלית, אם זה בית המחוקקים והממשלה, הצבא והרבנות, הינם מוסדות שבהן נשים מודרות באופן מערכתי וגורף! 

 

תת הנוכחות של נשים הינו גם בסקטור העסקי. למרות חוק הייצוג ההוגן משנת 1993  שיעור הנשים בדירקטוריונים בחברות ציבוריות הוא עדיין  20% בלבד.  רק ב 16% מתפקידי ההנהלה הבכירים במשק מכהנות נשים. בנוסף, בענף ההייטק,  מקור מהותי בצמיחה הכלכלית של השוק,  רק שליש מהעובדים הן נשים כאשר רק  8% מתוכן מועסקות בתפקידי שיווק ואדמיניסטרציה, ושכרן לא מתקרב לשכר הגבוה במשרות הפיתוח הבכירות.


במדינת ישראל ישנו גם פער בעוצמתן הכלכלית של נשים.  פער אשר לא הצטמצם ב-20 השנים האחרונות. 
נשים מהוות 47% מכוח העבודה בישראל אך מרוויחות 35% פחות מגברים שכירים. פער זה זיכה את ישראל במקום המפוקפק, להיות שלישית מהסוף, בין מדינות OECD בפערי שכר מגדריים.  פערים מגדריים נוספים ניתן לראות גם בפער לרעתן בתמיכה הפיננסית שעצמאיות ויזמיות מקבלות מהמערכת הפיננסית.

 

לא זו בלבד שמצבן הכלכלי של נשים הוא רע יותר,  בעקבות משבר הקורונה מצב הנשים אף הורע יותר! 

נתונים בישראל מצביעים על כך ש-70% מהמובטלים החדשים בעקבות משבר הקורונה הן נשים, כאשר במגזר הערבי והחרדי שיעור הנשים שנפגעו אף גבוה יותר, ועל כך בכתבה הבאה

 

"הדוח הכלכלי מראה שמדינות שבהן יש יותר שוויון מגדרי, צמחו מהר יותר ועם יתרון כלכלי" - מישל בצ'לט נשיאת צ'ילה לשעבר

מה למשבר הקורונה ולפער כלכלי מגדרי?

"אם רוצים לרומם חברה, יש להשקיע בנשים"

- מלינדה גייטס


מגיפת הקורונה  חשפה חוסר הוגנות בשוק עבודה מבודל ומקוטב. גל פיטורים נרחב שבו אחוז הנשים המפוטרות גבוה בכל המגזרים העסקיים. בנוסף, חלק ניכר מהעובדות החיוניות נדרשות להישאר בבית לשהייה עם הילדים בשעה שמוסדות החינוך סגורים.
הבאנו כאן נתונים המסבירים מדוע דווקא עכשיו, דווקא בתוך המשבר הבריאותי-כלכלי הכי גדול שמדינת ישראל חוותה, חובה עלינו להתגייס לתהליכי שינוי אשר יצמצמו משמעותית את פערי הכלכלה המגדריים. 

 

המגיפה והנפילה הכלכלית פגעה קשה באוכלוסיית העולם אך בנשים יותר:

  • משרות הנשים חשופות פי 1.8 למשבר הזה מאשר משרות הגברים. הפסד עצום לתל"ג העולמי.משר

  • נשים מהוות 39% מהתעסוקה אך 54% מהפסדי המשבר כי תחומי העיסוק שלהן נפגעו יותר.

  • המשבר הגדיל משמעותית את הנטל של טיפול ללא תשלום, אשר נופל על נשים באופן מובהק.

  • המשבר האיץ את המעבר לאוטומציה ושינוי אופי העבודה. עד 2030 24% מהמועסקים ידרשו לשנות את מקצועם ותידרש מוכוונות טכנולוגית. בשל חסמים טכנולוגיים הקושי של נשים להשתלב בעולם העבודה החדש ללא סיוע נמוך יותר. 

  • מספר מדינות בעולם, קראו לתוכנית שיקום כלכלית בהסתכלות דרך עדשה מגדרית, מתוך ההבנה כי  למיתון הכלכלי יש השלכות כבדות על תעסוקת נשים. התופעה נקראת בעולם The SHE-recession . 

בישראל המצב אינו שונה! 
 

הדרתן של הנשים מניהול משבר הקורונה בישראל,  ברחבי העולם התבלטו מנהיגות-מדינאיות שזכו לשבחים על אופן הנהגתן את  משבר הקרונה. מחקרים כמותיים הציגו כי מדינות שבראשן נשים הגיעו לתוצאות טובות פי 6 בהתמודדות הן בפן הבריאותי והן בפן הכלכלי.

משבר הקורונה האחרון הדגים ביתר שאת כיצד נשים מודרות מתהליכי קבלת החלטות בישראל.  לדוגמא, חברי הועדה המייעצת של המטה לביטחון לאומי(מל"ל), מייצגים מונופול מוחלט של גברים על ההנהגה והממשל בישראל. נשים לא נלקחו בחשבון למרות שרוב המומחים בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה בישראל הן נשים!

 

  •  בישראל מצביעים על כך ש-70% מהמובטלים החדשים בגל השני של קורונה הן נשים, כאשר במגזר הערבי והחרדי שיעור הנשים שנפגעו עוד גבוה יותר.

  • מתוך השטח עולה פגיעה קשה יותר בקרב עסקים המנוהלים בידי נשים משום הצורך שלהן לטפל בילדים ללא מסגרות ובהורים מבוגרים.

  • מחקרים מראים שנשים יזמיות מתקשות להשיג מקורות מימון פורמליים. האשראי הבנקאי לנשים עומד על פחות מ-5% מה שכמובן מערים עוד קשיים על נשים חזקות, מבריקות ובעלות חזון וידע, לתרום לעולם בדרכן

  • מקורות ההכנסה לפנסיה של נשים נפגעות כעת מכיוון שהכנסתן, הן של השכירות והן של העצמאיות, נפגעה מה שמייצר פערים פנסיונים מגדריים לטווח רחוק. 


אך משבר הוא גם הזדמנות!

בעקבות המשבר, נוצרה הזדמנות יקרה מפז, לפעול למען קידום השוויון המגדרי. בכל מקום בו תתאפשר החלת עדשת המגדר על מדיניות השיקום היא תביא בטווח הרחוק להתאוששות טובה יותר.

בכל העולם הוכח כי ביציאה ממשבר בטחוני או כלכלי, השקעה ממוקדת בנשים מאפשרת רווחה למשפחה, המתורגמת לבריאות המשפחה, השכלה לילדים והשקעה בתרבות. 

"מאיץ SHEvyon"  פועל בזירות השונות לתיקון נזקי משבר הקורונה בהיבט מגדרי

המאיץ תואם את הנחייתו של אנטוניו גוטרש, מזכ"ל האו"ם מיום 9 באפריל שקרא לשים נשים במרכז ההתמודדות עם משבר הקורונה ולהתחיל בייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות בניהול מדיניות המשבר. 

  • אתגרי המאיץ נוגעים בטווח הקצר בזירה הציבורית ובכלכלה, ובטווח הבינוני והארוך בחינוך.

  • המאיץ מעודד שיתוף מגזרים מגוונים ופונה לקשת רחבה של הקהילות בארץ.

  • המאיץ רואה ברשויות המקומיות מנוע חשוב ליישום פתרונות המאיץ.

  • המאיץ מעודד פתרונות להתמודדות נשים עם חסמים טכנולוגיים. הפתרונות יתמודדו עם פתרונות דיגיטליים שיסייעו בידי נשים לצלוח את המשבר הנוכחי ואת משבר התעסוקה העתידי.

  • המאיץ מעודד פתרונות להתמודדות החברה הישראלית עם חסמים וסטריאוטיפים העומדים בפני נשים ומונעים מהן להגיע לצמתי קבלת החלטות, בזירה הציבורית, במגזר העסקי ובחינוך.

שקוף.png
  • Facebook
  • Instagram

כל הזכויות שמורות Mark Your Mark LTD. 2020

full logo erez gavish tnsprnt BLK.png