איך נראית שידת המגירות הפיננסית שלך?

אחת השאלות שחוזרות כמעט בכל מחזור של הקורס שלנו נשמעת בערך כך:

"אם אני מאמינה ששוק ההון עולה לאורך זמן, למה שלא פשוט אשקיע את כל הכסף שלי במדד אחד, אשכח ממנו לעשרים שנה ואסגור עניין?"

אני מבינה מאיפה השאלה הזאת מגיעה. בעולם שבו אנחנו מוצפות במידע, כולנו מחפשות את הפתרון הפשוט. את אותה נוסחת קסם שתאפשר לנו לקבל החלטה אחת נכונה, לסמן עליה וי ולהמשיך הלאה.

אבל ככל שאני עוסקת יותר בעולם ההשקעות, כך אני משתכנעת שההחלטות הפיננסיות הטובות ביותר לא מתחילות בשאלה "במה להשקיע". הן מתחילות בשאלה הרבה יותר בסיסית: "בשביל מה הכסף הזה נועד?"

בשיעור האחרון דיברנו על אחד הנושאים החשובים ביותר בעולם ההשקעות, אלוקציה, או במילים פשוטות יותר, איך מחלקים את הכסף שלנו בין מטרות שונות. כדי להסביר את הרעיון השתמשנו בדימוי פשוט, כזה שכל אחת יכולה לדמיין.

שידת מגירות.

תחשבי לרגע על שידה בבית שלך. במגירה אחת נמצאים הדרכונים, במגירה אחרת המסמכים החשובים, בשלישית התמונות הישנות ובאחרת אולי התרופות או החשבונות. אנחנו לא מערבבות הכול יחד, משום שלכל דבר יש תפקיד אחר וזמן אחר שבו נזדקק לו.

באופן מעניין, כשמדובר בכסף שלנו, רבות מאיתנו עושות בדיוק את ההפך.

הכסף נמצא בחשבון הבנק, בקרן כזו או אחרת, בפיקדון ישן שנפתח לפני שנים, אולי בעוד כמה חסכונות קטנים שפזורים במקומות שונים, אבל כששואלים אותנו מה מיועד למה, התשובה לא תמיד ברורה.

הבעיה מתחילה ברגע שהחיים קורים.

פתאום הרכב מתקלקל.

הילדה רוצה לצאת למשלחת.

יש טיפול רפואי שלא תכננו.

הזדמנות לטיול משפחתי מופיעה משום מקום.

או שהעסק עובר תקופה פחות טובה.

ואז אנחנו מגלות שהכסף שאנחנו צריכות עכשיו נמצא במקום שלא בנוי למחר בבוקר.

אחת המשתתפות בקורס סיפרה שבמשך שנים היא הרגישה שהיא "חוסכת ומשקיעה", אבל בכל פעם שהגיעה הוצאה משמעותית, היא מצאה את עצמה שוב משתמשת באשראי או לוקחת הלוואה. רק כשהתחלנו לפרק יחד את התמונה, היא הבינה שמעולם לא הגדירה איזה כסף מיועד לאילו מטרות.

היו לה השקעות, אבל לא הייתה לה אלוקציה.

זה אולי נשמע כמו משחק מילים, אבל יש כאן הבדל עצום.

השקעה היא מוצר.

אלוקציה היא אסטרטגיה.

השקעה היא הבחירה בכלי.

אלוקציה היא ההחלטה לאן אנחנו רוצות להגיע.

למעשה, אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי לאורך השנים הוא שסדר החשיבה המקובל אצל רוב האנשים פשוט הפוך.

רבים מתחילים בשאלה איזו קרן לקנות, איזה מדד לבחור או איזו מניה נראית מעניינת. רק אחר כך הם מנסים להבין איפה כל זה משתלב בחיים שלהם.

אבל הדרך הנכונה היא בדיוק ההפך.

קודם צריך להבין מה המטרות שלנו. מתי נצטרך את הכסף. כמה ממנו חייב להיות זמין בכל רגע נתון. מהו הסכום שייתן לנו תחושת ביטחון גם אם תהיה תקופה פחות טובה. ורק אחרי שכל אלה ברורים, אפשר להתחיל לחשוב על הפתרונות המתאימים.

כשמסתכלים כך על הכסף, מתחילות להיווצר המגירות.

יש את מגירת הביטחון. זו שמיועדת לקרן החירום ולמטרות הקרובות. הכסף שנרצה שיהיה זמין כאשר נצטרך אותו, בלי להיות תלויים במצב השוק באותו יום.

יש את מגירת הביניים. הכסף שמיועד למטרות שנמצאות כמה שנים קדימה, כאלה שלא דורשות נזילות מיידית, אבל גם לא יכולות להמתין עשרים שנה.

ויש את מגירת העתיד. הכסף שאנחנו לא מתכננות להשתמש בו בזמן הקרוב, ולכן יכול להרשות לעצמו לעבור בדרך גם תקופות של עליות וגם תקופות של ירידות. דווקא כאן הזמן הופך לבעל ברית משמעותי, משום שהוא מאפשר להשקעות לצמוח לאורך שנים.

אחד הדברים שהפתיעו חלק מהנשים בשיעור היה להבין שאין חלוקה אחת נכונה שמתאימה לכולן.

שתי נשים יכולות להחזיק בדיוק באותו סכום כסף ולהגיע לחלוקה שונה לחלוטין.

אישה שמתכננת לקנות דירה בעוד שלוש שנים תבנה את המגירות שלה אחרת מאישה שאין לה תוכניות כאלה. עצמאית תצטרך בדרך כלל שכבת ביטחון רחבה יותר מאשר שכירה עם הכנסה יציבה. אישה שנמצאת כמה שנים לפני פרישה תחשוב אחרת ממי שנמצאת בתחילת הקריירה שלה.

ולא פחות חשוב מזה, לכל אחת מאיתנו יש גם אופי שונה.

יש נשים שמסוגלות לראות את השוק יורד ולהמשיך לישון מצוין בלילה. אחרות ירגישו אי נוחות כבר בירידה קטנה בהרבה. אף אחת מהן אינה צודקת יותר או חכמה יותר. הן פשוט שונות.

לכן אלוקציה טובה היא לא זו שמופיעה בכתבה בעיתון או בסרטון ברשתות החברתיות. אלוקציה טובה היא זו שמתאימה לחיים האמיתיים שלך.

בסופו של דבר, המטרה של השקעות אינה להשיג את התשואה הגבוהה ביותר בתיאוריה. המטרה היא לבנות מערכת שתשרת אותנו לאורך שנים, גם כשהחיים מסודרים וגם כשהם מפתיעים אותנו.

וכמו כל מערכת טובה, היא מתחילה קודם כול בסדר.

לא בבחירת הקרן.

לא בבחירת המניה.

ואפילו לא בבחירת בית ההשקעות.

היא מתחילה בהחלטה הרבה יותר פשוטה, אבל גם הרבה יותר חשובה:

לפתוח את שידת המגירות הפיננסית שלנו, ולהחליט מה נכנס לכל מגירה.