תיזהרי, ילדה יפה שלי
תחשבו על גן משחקים.
ילד מטפס גבוה על המתקן, ואנחנו עומדות למטה ומסתכלות עליו. לא פעם הוא ישמע: "קדימה, אתה יכול יותר גבוה", "לא נורא זאת רק שריטה". עכשיו דמיינו ילדה מטפסת בדיוק על אותו מתקן. כמה מהר יוצאים לנו מהפה המשפטים: "תיזהרי שלא תיפלי", "תחזיקי חזק", "חבל ללכלך את השמלה".
ברור שהמילים האלה מגיעות מאהבה ומדאגה, ובכל זאת מעניין לחשוב על המסרים הקטנים שאנחנו מקבלות כבר מגיל צעיר לגבי סיכון. מתי כדאי לנסות, כמה רחוק מותר ללכת, מה קורה אם נופלים ועד כמה אנחנו מרשות לעצמנו לעשות משהו גם כשאנחנו לא בטוחות במאה אחוז שנצליח.
המסרים האלה מלווים אותנו הרבה אחרי שעזבנו את גן המשחקים, ולעיתים אפשר לפגוש אותם שוב גם באופן שבו אנחנו מתייחסות לכסף שלנו.
אני רואה את זה אצל נשים שמגיעות אלינו ללמוד השקעות. נשים שמנהלות קריירות, משפחות, עסקים ואנשים, מקבלות בכל יום החלטות מורכבות ומתמודדות מצוין עם מצבים שאין בהם ודאות מוחלטת. אבל כשהן מגיעות לשוק ההון, פתאום מתעורר הרצון להיות בטוחות: להבין עוד קצת לפני שמתחילות, לקרוא עוד משהו, לחכות שהשוק יהיה רגוע יותר, שהמצב הכלכלי יתבהר, שהן ירגישו שהן יודעות מספיק.
וכאן נמצא בעיניי אחד השיעורים החשובים ביותר שאנחנו לומדות כמשקיעות: אנחנו לומדות לנהל סיכונים.

כי סיכון הוא חלק מהחיים שלנו. אנחנו מנהלות אותו כשאנחנו בוחרות מקצוע, מחליפות מקום עבודה, מקימות עסק, קונות בית או מקבלות החלטה גדולה עבור המשפחה שלנו. בכל אחת מההחלטות האלה יש דברים שאנחנו יודעות ודברים שאנחנו לא יכולות לדעת מראש, ובכל זאת אנחנו אוספות מידע, בוחנות אפשרויות, חושבות מה מתאים לנו ומתקדמות.
גם בהשקעות אנחנו עושות בדיוק את זה. אנחנו לומדות להבין מהו הסיכון שאנחנו לוקחות, לפזר את הכסף בין השקעות שונות, להתאים את התיק למטרות ולטווח הזמן שלנו ולחשוב מראש מה נעשה בתקופות שבהן השוק יורד. אנחנו בונות דרך שמאפשרת לנו להתמודד עם תרחישים שונים.
וככל שלומדים לעשות את זה, משהו ביחסים שלנו עם סיכון משתנה. הזהירות נשארת איתנו, והיא אפילו הופכת לכלי חשוב מאוד, אבל לצדה מתפתחת היכולת להתקדם גם כשאין ודאות מוחלטת.
אנחנו מתחילות להבין שיש הבדל גדול בין לקחת סיכון בלי להבין אותו לבין לקחת סיכון מחושב, אחרי שבדקנו, למדנו והחלטנו שהוא מתאים לנו.
כי בסופו של דבר, קשה להתקדם בחיים אם כל המטרה שלנו היא להימנע מסיכונים. החוכמה היא ללמוד לנהל אותם.
וזה שיעור שכדאי להעביר גם לדור הבא - אני מעיזה וגם את ילדה שלי יכולה.




תגובות